"תנו רבנן... רבי אומר: יביא מנחות של עשרונים מאחד ועד ששים שהן..."

לפנינו המקור ממסכת מנחות דף ק"ו ע"א כדלהלן:

"תנו רבנן פירשתי מנחה וקבעתי בכלי אחד עשרונים ואיני יודע מה פירשתי, יביא מנחה של ששים עשרונים דברי חכמים רבי אומר יביא מנחות של עשרונים מאחד ועד ששים שהן אלף ושמונה מאות ושלושים".

רקע הלכתי

מסכת מנחות עוסקת בדיני הקורבנות הבאים מסולת חיטים או שעורים. בזמן שהיה בית המקדש קיים, ואי"ה שבית המקדש יבנה, נחזור לקיים את הקורבנות הקרויים מנחות.

קיימים תשעה מיני מנחות. בסוגייתנו נעסוק רק באחת המנחות והיא מנחת נדבה.

מהי מנחת נדבה?

מנחת נדבה היא מנחה שאדם נודר או נודב, כלומר: מנחת יחיד שנדר או נדב, שחייב להביא קרבן מנחה, ככתוב: "ונפש כי תקריב קרבן מנחה" (ויקרא ב, א).

קיימים חמישה מינים במנחת נדבה כדלהלן:

1. מנחת סולת: "ונפש כי תקריב קרבן מנחה לה', סולת יהיה קרבנו ויצק עליה שמן..." (ויקרא ב, א-ג).

2. מנחת מאפה תנור - חלות: "וכי תקריב קרבן מנחה מאפה תנור, סולת חלות מצות בלולות בשמן..." (ויקרא ב, ד).

3. מנחת מאפה תנור - רקיקים: "וכי תקריב קרבן מנחה מאפה תנור... ורקיקי מצות משוחים בשמן" (ויקרא ב, ד).

4. מנחת מחבת: "ואם מנחה על המחבת קרבנך סולת בלולה בשמן מצה תהיה" (ויקרא ב, ה-ו).

5. מנחת מרחשת (סיר עמוק): "ואם מנחת מרחשת קרבנך סולת בשמן תעשה" (ויקרא ב, ז).

כל אחת מהמנחות הנ"ל עשויה מסולת חיטים וטעונים שמן ולבונה. כפי שציינו מדובר כאן במקרה שבו היחיד נודר או נודב. במקרה שיחיד נדר או נדב בלשון ברורה כגון שאמר: "הרי עלי מנחת סולת" ברור שיביא מנחת סולת, או שאמר: "הרי עלי שני עשרונים", ברור שיביא שני עשרונים של סולת.

אבל הבעיות המתעוררות הן במקרה שבו הנודר לא ביאר את פרטי הנדר באופן ברור כשנדר. וכאן עלינו לעיין במשנה במסכת מנחות פרק י"ג משנה ב', ולהלן הדיון במשנה:

1. אם אדם אומר: "הרי עלי מנחה", או "הרי עלי מין מנחה", אומרת המשנה: יביא מחמש המנחות שהזכרנו לעיל, ואיזו שירצה.

2. אם אדם אומר: "הרי עלי מנחות" או "הרי עלי מין מנחות", אומרת המשנה: יביא שתיים, היות ש"מיעוט רבים שניים", ואילו שתי מנחות שירצה מבין החמש שהזכרנו.

3. אם אדם אומר: "פירשתי ואיני יודע מה פירשתי" יביא את חמשת המנחות שהזכרנו. כלומר אדם האומר: בשעת נדרי פירשתי שאביא מנחה מסוימת, אבל עכשיו איני זוכר מה פירשתי - יצטרך להביא את כל חמש המנחות.

4. אם אדם אומר: "פירשתי מנחה של עשרונים, ואיני יודע מה פירשתי" כאן יש מחלוקת.

דעת חכמים - אם אדם אומר: "בשעת נדרי פירשתי שאביא מנחה של עשרונים בכלי אחד, אבל איני זוכר כמה עשרונים נדרתי", דעת חכמים שיביא מנחה של שישים עשרון, והסיבה - שאין מנחה יותר משישים עשרון בכלי אחד, ואם נדר פחות משישים הרי ההלכה היא שהנודר קרבן קטן והביא קרבן גדול, יצא.

דעת רבי - "יביא מנחות של עשרונים מאחד ועד ששים". היות ורבי סובר שהנודר קרבן קטן והביא קרבן גדול, לא יצא, לכן לשיטתו אינו יכול להביא מנחה של שישים עשרון בכלי אחד, שמא נדר פחות משישים. לכן רבי אומר: שיביא ששים מנחות מאחד ועד ששים עשרון, ובוודאי מה שפירש בהתחלה כלול בזה, ואז יוצא.

בסוגיה שלפנינו, דף ק"ו ע"א אומרת הגמרא: "רבי אומר יביא מנחות של עשרונים מאחד ועד ששים שהן, אלף ושמונה מאות ושלושים".

השאלה המתמטית: כיצד רבי הגיע למספר זה, וכמו כן - מה המקרה אם ברור לו שפירש בשעת הנדר כמות של עשרונים שנמצאת בין 20 ל- 50, או בין כל שני מספרים אחרים.

פירוש התוספות:

"שהן אלף ושמונה מאות ושלושים: כיצד קח בידך מאחד ועד ששים וצרף תחילתן לסופן עד האמצע, כגון: אחד וששים הם ס"א שנים ונ"ט הם ס"א והשלם ונ"ח הם ס"א כן תמנה עד שלושים דשלשים ושלשים ואחד נמי הם ס"א ויעלה לך שלשים פעמים ס"א, וכן נוכל למנות פרים דחג דעולין לשבעים כיצד ז' וי"ג הם עשרים וכן ח' וי"ב הם עשרים וכן וי"א הם כ' וי' הרי שבעים":