היו לפניו שתי כלכלות של טבל

מקור:  

  1.  מסכת דמאי פרק ז' משנה ו'

2.     הרמב"ם הלכות מעשרות פרק ז' הלכות י"א,י"ב ו- י"ג

לפנינו המקור ממסכת דמאי פרק ז' משנה ו' כדלהלן:

"היו לפניו שתי כלכלות של טבל ואמר מעשרות זו בזו, הראשונה מעושרת. של זו בו ושל זו בזו, הראשונה מעושרת. מעשרותיהן מעשרות כלכלה בחברתה קרא שם".

לפנינו המקור מהרמב"ם, הלכות מעשרות פרק ז' הלכות י"א, י"ב ו- י"ג:

"יא מי שהיו לפניו שתי כלכלות של טבל שנטלה תרומתן ואמר מעשרות זו בזו הראשונה מעושרת. אמר מעשרות זו בזו וזו בזו הראשונה מעושרת, שהרי קבע מעשרותיה בשנייה ואין השנייה מעושרת שאם מפרישין מעשר מן הראשונה שכבר נפטרה על השנייה שעדיין היא חייבת במעשר שתיהן: יב אמר מעשרות שתי כלכלות או מעשר כל אחת מהן קבוע בחברתה קרא שם וכבר קבע מעשרותיהן בהן ומוציא המעשרות שלהן ואינו יכול להוציא עליהן מעשרות ממקום אחר: יג וכיצד מעשרן מוציא מעשר שתיהן מאחת מהן או מעשר כל אחת מהן ממנה אם היו שוות. ואם היתה אחת גזולה מחברתה מפריש מן הקטנה מעשר הגדולה ומן הגדולה מעשר הקטנה".

רקע הלכתי

להבנת המסכת שלפנינו (מסכת דמאי), להלן ביאור עניינים על הפרשת תרומות ומעשרות:

תבואה שלא הופרשו ממנה תרומות ומעשרות נקראת "טבל", והיא אסורה באכילה, בין לישראל בין לכהן, ככתוב: "ולא יחללו את קדשי בני ישראל, את אשר ירימו לה'"  (ויקרא כב, טו).

פירשו חכמינו שבאכילת טבל הפסוק מדבר, דהיינו: שלא ינהגו מנהג חולין במה שעדיין לא הורמו ממנו הקדשים שעתידים לתרום לה': "וכל האוכל טבל, חייב מיתה בידי שמים" (הרמב"ם).

זהו סדר הפרשת תרומות ומעשרות:

א. תחילה מפרישים מן התבואה תרומה לכוהנים, ככתוב: "ראשית דגנך תירושך ויצהרך... תתן לו"  (דברים יח, ד) – "לו" כלומר לכהן.

תרומה זו נקראת "תרומה גדולה" ואין לה שיעור מן התורה, אבל חכמים נתנו בה שיעור: עין בינונית – אחד מחמישים, וסמכו חכמים על הלשון: תרומה – תרי ממאה (2%).

ב. לאחר שהופרשה תרומה גדולה, מפרישים משאר התבואה מעשר  ללויים, ככתוב:

"כי את מעשר בני ישראל אשר ירימו לה'..." (במדבר יח, כד), וכן: "ולבני לוי הנה נתתי כל מעשר בישראל" (שם שם, כא). מעשר זה נקרא "מעשר ראשון". לאחר שקיבל את המעשר, הלוי נותן מהמעשר הראשון "תרומת מעשר" לכהן (חלק עשירי ממה שקבל).

ג. לאחר שהבעלים הפרישו מעשר ראשון, חייבים הם להפריש את שאר המעשרות כדלהלן:

1.     מעשר שני – בשנים א' ד' ו- ה' לשמיטה.

2.     מעשר עני – בשנים ג' ו- ו' לשמיטה.

ביאור משנתינו – מסכת דמאי פרק ז' משנה ו'.

מי שהיו לו שני סלים של פירות שהן טבל ואמר בעל הפירות כך:

1.     "מעשרת זו בזו, הראשונה מעושרת".

כלומר: הבעלים אמרו מעשרות של סל א' בסל ב', אומרים אנו שסל א' יוצא מגדר של טבל מיד ומותר באכילה, וחייב להוציא מעשרותיה מן הסל השני.

2.     "מעשרות של זו בזו, ושל זו בזו הראשונה מעושרת" – אבל השנייה לא מעושרת.

כלומר: הבעלים אמרו מעשרות סל א' בסל ב' ,ומעשרות סל ב' בסל א', אומרים אנו שסל א' יוצא מגדר טבל ומותר באכילה, ואילו סל ב' אינו מעושר היות ויש כלל:

אין מעשרים מן הפטור על החייב - והרי סל א' כבר פטור במעשרות, ולא ניתן לעשר מן הפטור על החייב מעשרות מסל א' לסל ב'.

3.     "מעשרותיהן מעשרות כלכלה בחברתה קרא שם" – הרמב"ם בהלכות מעשר פרק ז' משנה י"ב מסביר: "אמר מעשרות שתי כלכלות אלו מעשר כל אחת מהן קבוע בחברתה קרא שם וכבר קבע מעשרותיהן בהן, ומוציא המעשרות שלהן, ואינו יכול להוציא עליהן מעשרות ממקום אחר" (אלא מהן).

ממשיך הרמב"ם בהלכה י"ג ומסביר כיצד מעשרן:

"מוציא מעשר שתיהן מאחת מהן, או מעשר כל אחת מהן ממנה אם היו שוות. ואם היתה אחת גדולה מחברתה, מפריש מן הקטנה מעשר הגדולה, ומן הגדולה מעשר הקטנה אם הן שונות".

הרדב"ז (הלכות מעשר פרק ז' הלכה י"א) מקשה על הרמב"ם:  מדוע הרמב"ם מבדיל בין אם היו שוות לבין אם היו שונות במקרה שנאמר: "מעשרות שתי כלכלות אלו מעשר בחברתה קרא שם".

הרדב"ז מתרץ תירוץ שעדיין צריך תלמוד (הדבר תלוי באמידת הדעת של המפריש).

על קושיה זו יצא קונטרס בשנת תש"י ע"י הרב יגל ז"ל (ראש ישיבת מדרשיית-נועם) בשם: "קריאת שם ושיריים ניכרים בתרומות ומעשרות", אשר הסכים עמו הרב הראשי - הרב הרצוג זצ"ל.

להלן לשונו: 

"אך שאלה זו שמקשה הרדב"ז היא שאלה אלגבראית רגילה בשני נעלמים ופתרונה הוא כדלהלן:

לכמות מסל הראשון נקרא: כמות א'.

לכמות מסל השני נקרא: כמות ב'.

עכשיו נקרא לחלק, שצריכים להפריש על כמות א' בשם א1  שאותה צריך לחשב, ואת החלק שצריכים להוציא על כמות ב' בשם ב1 שאותה צריך לחשב. שהרי אנו מפרישים על השנייה חלק תשיעי מהפירות היוצאים לחולין".

מה הן משוואות?

 נקרא לכמות הקיימת בסל א' A  ק"ג, ולכמות הקיימת בסל ב' B  ק"ג, וכעת נקרא לחלק שצריכים להפריש על ה- A ק"ג בשם X, ואת החלק שצריכים להוציא על ה- B ק"ג בשם Y.

והרי אנו מפרישים על השנייה חלק תשיעי מהפירות היוצאים לחולין.

ומכאן מתקבל:

כמה יפריש מכל סל אם אמר: "מעשרות כלכלה בחברתה"?

A ק"ג (סל א')	B ק"ג (סל ב')
1. 500ק"ג	700ק"ג
2. 300ק"ג	200ק"ג
3. 100ק"ג	200ק"ג
4. 1000ק"ג	1200ק"ג