תחום שבת

המקור ההלכתי - מסכת עירובין דף נ"ו ע"ב.

הקדמה

בתורה כתוב: "אל יצא איש ממקומו ביום השביעי" (שמות טז, כט). למדו חכמים מהמילה "ממקומו", היינו: אלפיים אמה, מחוץ למקום שביתתו. לפי ההלכה, אסור לאדם להלך בשבת מחוץ לאלפיים אמה ממקום ששבת. אולם מי שעשה שבת במקום ישוב, כגון עיר, מושב או קיבוץ, אפילו שהישוב משתרע על אלפי קמ"ר מותר לו ללכת בשבת בכל שטח הישוב, ומחוץ לישוב אלפיים אמה לכל רוח (ארבע רוחות: צפון, דרום, מזרח ומערב. ראה "אורח חיים", סימן שצ"ט סעיף י'). הסיבה לכך היא משום ששטח הישוב נחשב כלפי השובת כארבע אמות שלו ומקום שביתתו.

חכמים תקנו לאדם המעוניין ללכת בשבת מחוץ לתחום לצורך מצווה, כגון: לשמח חתן וכלה (שבת חתן), לברית מילה או ללמוד תורה, בזה שיעשה עירוב תחומין. וכך יעשה זאת:

בערב שבת, יניח בסוף תחומו מזון של שתי סעודות ועל ידי כך קונה לו שביתה בשעת כניסת שבת... ז"א: רואים אנו את מקום הנחת שתי הסעודות (העירוב) כאילו זה מקומו לאותה שבת (ביתו לאותה שבת) ומותר לו ללכת מאותו מקום אלפים אמה לכל רוח.

יתכן מצב שאדם יוכל ללכת מרחק רב (אפילו 10,0000 אמה ומעלה) במידה ויניח מספר עירובים כל אלפים אמה ויקנה שביתה שם מלפני שבת .

התלמוד במסכת עירובין דן לעומק בענייני העירובים השונים ובכללם עירוב תחומין. השאלות המתעוררות הן רבות, כגון: כיצד יסומנו גבולות הישוב שבו שבת האדם, כיצד ומהיכן יהיה המרחק 2000 אמה? מה הן דרכי קניית שביתה מלפני השבת - האם על ידי מזון שתי סעודות או על ידי הליכה מערב שבת למקום שרוצים לקנות שם שביתה, וכשמחשיך חוזרים לביתם (זה נקרא במסכת עירובין פרק ד',  משנה ט' "מערבים ברגלים") ועל ידי זה קנה שביתה במקום שהיה בין השמשות?

במסכת עירובין דף נ"ו ע"ב דנים בשאלה: כיצד יסומנו גבולותיה של עיר עגולה:

"תנו רבנן: המרבע את העיר עושה אותה כמין טבלה מרובעת וחוזר ומרבע את התחומין , ועושה אותה כמין טבלה מרובעת. וכשהוא מודד לא ימדוד מאמצע הקרן אלפיים אמה – מפני שהוא מפסיד את הזוויות, אלא מביא טבלה מרובעת שהיא אלפיים אמה על אלפיים אמה, ומניחה בקרן אלכסונה, נמצאת העיר משתכרת ארבע מאות אמה לכאן וארבע אמה לכאן, נמצאו תחומין משתכרין  שמונה מאות אמה לכאן ושמונה מאות אמה לכאן, נמצאו העיר ותחומין משתכרין אלף ומאתים לכאן ואלף ומאתים לכאן.

אמר אביי: ומשכחת לה במתא דהויא תרי אלפי אתרי אלפי".

ביאור המקור (לפי הרשב"ם - ר' שמואל בן מאיר)

המרבע את העיר כדי לקבוע תחום שבת, במידה והעיר עגולה, חוסם אותה על ידי ריבוע, כפי שמוצג בציור:

וכשהוא מודד אלפיים אמה לא ימדוד מהזוויות את האלפיים אמה, כפי שמוצג בציור:

אלא כך:

 "ואם יעשה כך" יוכל להלך לאורך האלכסון מקצה העיר (מנקודה K עד נקודה F) עוד 1200 אמה.

 כי מקצה העיר (נקודה K) עד נקודה B ההולך מרוויח 400 אמה, ומנקודה B עד נקודה F עוד 800 אמה, ובסה"כ יוכל ללכת לאורך האלכסון עוד 1200 אמה מעבר ל- 2000 אמה.

על חישוב זה מעיר אביי: דבר זה תמצא בעיר שקוטרה 2000 אמה, אבל בקוטר אחר לא כך יהיה החישוב.